סיכום

נתחיל את הסיכום בנקודה מרכזית אחת, בעלת חשיבות רבה:
בהשקפת העולם הנוכחית, נחלקת האנושות באופן חד וברור לקבוצות יריבות "אנחנו" ו"הם". אנו גדלנו במדינת ישראל כיהודים וישראלים, על פי תפישת המציאות שלנו, מתאבדי החמאס הם קנאים חשוכים. ילד פלסטיני, הנולד במחנה פליטים בעזה, גדל לתוך תפישת עולם הפוכה. עבורו חיילי צה"ל הם "הכובשים הרשעים" ואילו מתאבדי החמאס הם "החללים הקדושים". האזרחים של שני העמים, מסכימים רק על עניין עקרוני אחד "האנשים הרעים" נמצאים תמיד בצד השני של המתרס. החלוקה לקבוצות יריבות מבוססת על הבדלים תרבותיים, אולם היא מנותקת מהמציאות. אחרי הכל, כולנו שייכים למין האנושי ודומים מאוד זה לזה. הדמיון הגנטי מעיד כי אנו משתייכים לקבוצה ביולוגית אחת ולמעשה מתפקדים כמו אורגניזם אחד עצום .
רוב הפרטים, החברים כיום בתרבות האנושית, חיים בעולם השלישי ועסוקים בשני עניינים: רבייה מהירה והגדלת יכולת הייצור של המזון. כלומר, אנו כורתים את היערות, מזהמים את הסביבה ומכחידים מינים רבים של בעלי חיים וצמחים, בגלל שצריכת המזון שלנו גדלה יחד עם האוכלוסין. המלחמות בין העמים מהוות חלק חשוב מתהליך גידול האוכלוסין. מרוץ החימוש הנוצר כתוצאה מלחימה בין האומות השונות, מעודד את פיתוחן המהיר של טכנולוגיות חדשות, ואילו המלחמות עצמן תורמות להפצתן הזריזה של הטכנולוגיות הצבאיות, ובעקבותיהן האזרחיות, ברחבי העולם.
יפן הפסידה במלחמת העולם השניה, מיליוני יפנים נהרגו והתשתית הטכנולוגית נהרסה כליל. חלפו חמישים שנה, וניתן לראות כיצד צמחו מתוך חורבות המלחמה ההיא, חברות ענק כמו הונדה וסוני. עיקרון "הרוס ושקם" בנוסח מלחמת העולם השניה, עבד גם ביבשת אירופה ויושם בהצלחה על מדינות כמו גרמניה, צרפת ואיטליה. אנו משתמשים במלחמות כטכניקה יעילה המאפשרת לנו להפיץ עדכונים טכנולוגיים ורפואיים בין התרבויות השונות ברחבי העולם. סכסוך בין העמים הוא רק התירוץ, המאבק האמיתי הוא על שטחי המחיה של אורגניזמים אחרים. אנו זורעים מלחמות והרס, כדי שנוכל להאכיל את עדרי האדם שצומחים במהירות בעולם השלישי. החוקים החברתיים שלנו דומים לאלו שמנחים חברות של נמלים וטרמיטים. כמוהם, גם אצלנו הפרטים הבודדים, האזרחים, אינם חשובים. הישרדותו של האורגניזם הקיבוצי, תוך ריבוי מקסימלי של האוכלוסייה, הפך לערך היחידי המנחה אותנו באמת.
כדי לחקור תהליך מורכב כמו מלחמה, עלינו לבדוק אותו מתוך פרספקטיבה כלל אנושית. בוייטנאם, למשל, נלחמו האמריקאים לכאורה בוייטקונג, אך למעשה הם נלחמו ביער הגשם הטרופי. הם השמידו אותו בשיטתיות על ידי ריסוסו בקוטלי צמחיה ושימוש בפצצות "דלק-אויר". הצבא האמריקאי פיזר עשרות אלפי מוקשים ביער הגשם, וסלל דרכים חדשות, באיזורים לא מיושבים. האמריקאים, הרוסים והסינים, העניקו לוייטנאם סיוע אזרחי שכלל חלוקה של תרופות אנטיביוטיות ומתן חיסונים לתינוקות, וכך גרמה המלחמה בין הקפיטליזם לקומוניזם, לגידולם המהיר של הרבה תינוקות וייטנאמים חדשים.
הכוכב שלנו הפך לכפר אנושי גדול, ומאוד צפוף. האבולוציה של הדתות, גרמה לריבוי האוכלוסין וממנו התפתחו גם החקלאות, העיור והתיעוש. המצאת חוקי המונוגמיה אפשרה את לידת המיליונים ואחר כך המיליארדים של בני האדם. בחלקים הקודמים, ראינו כי האמונה הדתית הפכה בימינו, לסוג של מחלה "ממטית" קטלנית. הקוד המוסרי, על פיו עיצבנו את התא המשפחתי הנוכחי, משובש מהיסוד ופוגע בצרכים הבסיסיים של תינוקות, ילדים, ובוגרים משני המינים. מקובל לחשוב כי המחיר של דרך חיינו ה"צרכנית" כולל תחושות של תסכול, צער וכאב על רקע פסיכולוגי, אך המחיר הבריאותי גדול בהרבה, מדובר בשיבוש תהליך הצמיחה הטבעי הדרוש לגופנו.

דוגמא סמלית לפגיעה זו, היא צורת הלידה הנוכחית של תינוקות מערביים, הנולדים בבתי החולים. תנוחת הלידה הטבעית לנשים היא כריעה על ארבע, אולם בבתי החולים אימצנו דווקא את השכיבה הפסיבית על הגב. התנוחה החדשה מפריעה לתינוק להחליק החוצה בטבעיות. חוסר האונים של היולדת והאוירה המפחידה, גורמים למתח נפשי עצום, ומעוררים בגופה הפרשה של אדרנלין. שחרור האדרנלין מפסיק את הצירים, ומונע את תחילתה של הלידה. למעשה, נוצר כאן משוב מיותר, הנובע מתוך המתח הרב של היולדת ומאריך מאוד את משך הלידה. ניתן לראות בכך הגשמה מודרנית ואירונית של הנבואה התנכית העתיקה: "בעצב תלדי בנים".¹
מצוקת האימהות והתינוקות, מחריפה עם תום צירי הלידה. בבתי החולים, אנו נוהגים להפריד את התינוקות מאימותיהם, והניתוק מעורר הפרשה מידית ומתמשכת של הורמוני ה- Stress  בגופם של התינוקות והאימהות. במחקרים נתגלה כי החשיפה הכרונית ל-Stress  גורמת לפגיעה חמורה בתהליך הגדילה, במנגנוני השיקום והבנייה של הרקמות ובמערכת החיסונית. דוגמא לבעיה הנוצרת כתוצאה מהפרדת האם מתינוקה, היא המחלה האימהית החדשה "דיכאון אחרי לידה" ובאותו עניין, נוכל לחפש קשר סמוי, אך אפשרי, בין הלם הנטישה של התינוקות היונקים והופעתה של הפרעה התפתחותית קשה הפוגעת בילדים ה"אוטיזם".
עם הגיענו לבגרות מינית, מחולל הפער שיש בין ההתניה החברתית לצרכים הביולוגיים, רעידת אדמה פנימית חדשה ורבת עוצמה. בימינו מקובל לכנות תופעה זו "משבר גיל ההתבגרות" ולטפל בה על ידי תרפייה פסיכולוגית. אולם מדובר במשבר גופני חריף, הנובע מההתעלמות החברתית הבוטה, מהציווי המיני המתעורר לחיים בתוך גופם של הילדים. בבדיקת הפיסיולוגיה של המשבר הפסיכולוגי, ראינו כי מדובר בכאבים גופניים מיותרים, הנחשבים כיום בטעות לטבעיים, כמו למשל רעיון הוסת לנשים. הסיפוק המיני חיוני לבריאות, והרעבה מינית מעוררת  Stress  חזק בגופם של המתבגרים. ה- Stress פוגע בתהליך הגדילה התקין, בפעילותה של המערכת החיסונית, ויש גם עדויות חדשות לפגיעה אפשרית בהתפתחות האינטליגנציה.
חיים על פי חוקי המוסר, גורמים להיווצרות תהליכים גופניים מיותרים, המזיקים לבריאות. תופעות כמו – וסת סדירה, הרעבה מינית וחשיפה כרונית לStress –   גורמות לקריסתן המוחלטת של מערכות פנימיות, ואנו מקבלים זאת כתופעה טבעית של הזיקנה. בדיקת סוגי המחלות המאפיינות את האוכלוסייה המבוגרת, המופיעות ברפואה כ"גריאטריה" (מחלות זיקנה) מוכיחה כי מדובר בשחיקת יתר (מיותרת) המתחוללת במשך עשרות שנים. בלייה גופנית זו, נמדדת כיום על גבי ציר הזמן (גיל) ולכן היא נתפשת בטעות כמותנית בזמן (זיקנה). אך לציר הזמן כשלעצמו אין שום קשר לבלייה המואצת. אחרי ככלות הכל, האמונה בקיומם של חוקי מוסר, השוללים צרכים מיניים טבעיים של גופנו, הופכת אותנו לחריגים. כאלה המאמינים כי חוקי הקיום הטבעיים, המחייבים את כל שאר בעלי החיים והצמחים, אינם תקפים לגביהם.